הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל בקריאה לכנסת:
לא לאשר את התיקון המוצע לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים שנדונה היום בוועדת חוץ וביטחון
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הגיש היום (19.5.08) לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת את התנגדותו להצעה לתיקון חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. הוועד מדגיש, כי החוק לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים עובר גלגול מסוכן ומורחב נוסף. החוק, שהתקבל בשנת 2002, מאפשר כליאה בלתי מוגבלת של מי שהרמטכ"ל מכריז עליו כ"לוחם בלתי חוקי" ושל כל אדם החבר בארגון שהוכרז כ"ארגון לוחם בלתי חוקי".
הוועד מבהיר, כי אין מקום להבחנה בין קטגוריות שונות של לוחמים, אשר ההתייחסות החוקית אליהם הינה שונה. האבחנה הלגיטימית היחידה היא בין אזרחים שנעצרים לבין לוחמים, המוחזקים כשבויי מלחמה.
כיום עצורים בישראל חמישה אנשים בישראל לפי חוק זה. אולם יוזמי הצעת החוק הממשלתית הסבירו היום לוועדת חוץ וביטחון כי מדובר באפשרות לעצור מאות רבות של לוחמים במהלך פעולות לחימה. מטרת החוק הינה לאפשר מעצר מהיר וטיפול קל בעצורים פוטנציאליים רבים, תוך השתחררות ממגבלות חוקיות (הצורך לאפשר ייצוג בידי עו"ד, הבאה בפני שופט והצורך להוכיח אשמה). למעשה מאפשר החוק לעצור אדם ללא משפט וללא כל הגבלה של זמן עד תום פעולות האיבה בין מדינת ישראל לאויביה, ופירוש הדבר - מעצר בלתי מוגבל שעלול אף להגיע לכדי מאסר עולם. החוק אינו מצמצם את תחולתו לתושבי מדינת אויב בלבד, וניתן להחילו על כל אדם לרבות תושבי השטחים ואזרחים ישראלים.
מעבר לעמדה העקרונית של הוועד, שהינה רלבנטית אף ביחס לנוסח הקיים של החוק, מתנגד הוועד באורח פרטני גם למספר סעיפים המופיעים בהצעה החדשה. ראשית, מתנגד הוועד לתיקון המציע הוראת כליאה זמנית, לפרק זמן של עד 96 שעות, עד להחלטת הרמטכ"ל בדבר הוצאת צו כליאה לאדם כלוחם בלתי חוקי. הצעה זו, מבהירות עורכות הדין לאה צמל וסמאח אלח'טיב-איוב מהוועד, שכתבו את הפנייה לוועדה והופיעו היום בפניה, מנוגדת לדין ופוגעת בעליל בחזקת החפות, שהרי אין להחזיק אדם כלוא ללא עילת מעצר חוקית.
סוגייה נוספת הינה דחיית פגישתו של כלוא עם עורך דין. הצעה זו אינה עולה בקנה אחד עם זכותו הבסיסית של כל עצור וכלוא להיפגש עם עורך דין, זכות שעל פי ההלכה המשפטית אינה תלויה בחומרת העבירות המיוחסות לחשוד. זאת ועוד, לא ברור מה הרציונל העומד מאחורי דחיית פגישתו של כלוא עם עורך דין ככל שאין חקירה כלשהיא מתנהלת בעניינו ובאיזה אופן פגישה כזו פוגעת בביטחון המדינה ו/או מסכנת חיי אדם. ההצעה עלולה לפגוע פגיעה נוספת בזכותם של עצורים וכלואים לכך, שלא יסבלו מיחס בלתי אנושי או משפיל. זאת מאחר שההצעה מבקשת לפגוע באפשרות שעורך דין יתרשם באורח ישיר ממצבו של הכלוא ויוודא כי שהותו בבית הכלא תקינה.
סוגייה שלישית בהצעה לתיקון החוק, שהוועד מתנגד אליה, נוגעת לשאלת מינוי סניגור על ידי בית המשפט. הוועד מבהיר, כי אין להסתפק בכך, שבית המשפט יהיה רשאי למנות עורך דין לכלוא על פי חוק זה, שאינו מיוצג - כלשון הצעת החוק - אלא יש לקבוע, כי מדובר בחובתו של בית המשפט להודיע לכלוא כי זכותו להיות מיוצג ואף למנות לו סניגור אם ירצה בכך. זאת לנוכח הסטטוס הבעייתי והחמור המיוחס לאדם הכלוא על פי חוק זה.
