לפי נתוני הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, ומאז פעולת החיסול הראשונה ב-9.11.00, נהרגו בפעולות "סיכול ממוקד", כ-500 פלסטיניים, מתוכם 168 אזרחים חפים מפשע.הכללים והמבחנים שקבע הנשיא ברק בפסיקתו (עמ' 33 עד 42 בפסק הדין) לביצוע פעולות "סיכול ממוקד", הגם שמנסים לצמצם את מספר פעולות ה"סיכול הממוקד", הינם מעורפלים ולא מגדירים עבור כוחות הבטחון בבירור את כללי המותר והאסור, כפי שדיני המלחמה, או פרשנות לדיני המלחמה, מגדירה כללים אלו . הכללים בפסק הדין המאפשרים פגיעה רק אם קיים "מידע מבוסס" ו"בדיקה קפדנית בטרם תקיפה" ורק אם ניתן לנקוט "אמצעי שפגיעתו פחותה" כמו מעצר, חקירה ומשפט, ומחייבים "בדיקה יסודית" ו"עצמאית" באשר לדיוק הזהות של הנפגע, ופגיעה שתהא מידתית- מותירים בידי כוחות הביטחון שיקול דעת מוחלט בנוגע להחלטה את מי ניתן להוציא להורג ללא משפט.

מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים, חנה פרידמן, אמרה: "אנו חוששים שפסיקה בג"ץ מהיום עלולה להחמיר את המצב הנוכחי ולשרטט מדרון מסוכן בו תורחב הפגיעה וההרג של אזרחים חפים מפשע".

שבעה ארגוני זכויות אדם בישראל שלחו אתמול (א 28.6) דוח לוועדת האו"ם לבדיקת החשדות להפרת דיני המלחמה במהלך מבצע "עופרת יצוקה", בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון. הארגונים החתומים - האגודה לזכויות האזרח, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט, יש דין, עדאלה ורופאים לזכויות אדם – רואים חשיבות רבה בעבודת הוועדה בחתירתה לחקר האמת, בעיקר לאור סירוב היועץ המשפטי לממשלה לפניותיהם להורות על פתיחה בחקירה פנימית ישראלית, עצמאית ובלתי תלויה של האירועים.

הדוח מפרט בפני הוועדה את הממצאים הנוגעים להפרות לכאורה של דיני המלחמה שביצעה ישראל במהלך המתקפה הישראלית על רצועת עזה שזכתה לכינוי "עופרת יצוקה", ואשר אותן יש לחקור – בעיקר, הפן הענישתי כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה. בין השאר, מוזכרות במסמך אסטרטגיית תקיפה כוללנית שאינה מבחינה בין אזרחים ללוחמים, פגיעה אסורה במבני ממשל אזרחיים לקידום יעדים פוליטיים, פגיעה בצוותי הצלה רפואיים, פגיעה בתשתיות, החזקה של עצורים בתנאים המנוגדים לחוק הבינלאומי והישראלי וענישה קולקטיבית. הארגונים מדגישים, שכארגוני זכויות אדם הפועלים בישראל, מתפקידם לדווח על סוגיות שבאחריות ישראל. עם זאת, הם דורשים לחקור גם חשדות להפרות של דיני המלחמה על ידי חמאס.

בפתח המסמך מציינים הארגונים כי קיומה של חקירה אמינה, יסודית וחסרת פניות הוא אמצעי חיוני להגנה על זכויות האדם ולהגנה מקסימאלית על האוכלוסייה האזרחית בעת מלחמה. בשל כך, פנו הארגונים לממשלת ישראל בבקשה שתשתף פעולה עם הוועדה. הארגונים עמדו על כך שלא ניתן לנתק את אירועי "עופרת יצוקה" מהסגר המוטל על רצועת עזה, ולכן ביקשו מהוועדה להידרש גם למדיניות סגירת המעברים לפני, במהלך ואחרי המבצע הצבאי.