הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

פניית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לשר לבטחון פנים, מר אבי דיכטר, בדרישה לתקן את הנהלים המסדירים את השמירה על עצורים בבתי חולים הובאה בעקבות מקרה של מוחמד אל אשכר.

מוחמד אל אשכר נפצע באורח קשה בליל ה-22.10.07, כאשר אנשי שב"ס פשטו על אוהלי האסירים בכלא קציעות, ובמקום התפתח עימות אלים בין האסירים לסוהרים. אימו של מוחמד אשכר הגיעה לבקרו בבית החולים סורוקה בתאריך 23.10.07. היא מצאה את בנה ביחידה לטיפול נמרץ, כשהוא שוכב מחוסר הכרה עם מכשיר נשימה בפיו, ידיו מחוברות למיטתו באזיקים, ורגליו אזוקות זו לזו. בחדר, לפי דבריה של האם, נכחו ארבעה שומרים. היא שאלה מדוע הם אוזקים את בנה, והאם הם מאמינים שיוכל לתקוף אותם, אך הם השתיקו אותה.

איזוק אדם מהווה פגיעה קשה בכבודו, ומותר אך ורק במקרים יוצאי דופן ומיוחדים במינם; איזוק חולה מאושפז על אחת כמה וכמה.

בתאריך 29.1.08 התקבל מכתב תשובה לתלונה משירות בתי הסוהר:

קיים בשב"ס נוהל ביטחון "הוצאת אסירים מבית הסוהר לבדיקה רפואית או אשפוז" המסדיר את נושא האיזוק בבית החולים. במקרה של חילוקי דיעות בין הצוות הרפואי ובין צוות הליווי בדבר הצורך בכבילה, מוקם פורום הכרעות אשר מחליט בכל עניין. במקרה הנדון, צוות הליווי לא נתבקש להסיר את כבליו של האזיר ולפיכך לא הופעל פורום הכרעות ולא הוסרו הכבלים."