שאלות ללא מענה?
כבוד האדם וביטחון המדינה: דילמות בחדר החקירות
"שאלות ללא מענה" היא תוכנית העוסקת בשאלת הגבולות במסגרת המלחמה בטרור, באמצעות בחינה ממוקדת של נושא העינויים. התוכנית משקפת הכרה במורכבות ובבלבול סביב האסור והמותר בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה הגלובלית בטרור, ומעודדת צעירים להתמודד עם שאלות קשות.
שאלת הגבולות ניצבת בלבו של כל דיון העוסק בזכויות אדם ובדמוקרטיה, מכיוון שמטרת השמירה על זכויות האדם היא יצירת גבול המגן על הפרט מפני כוחה הפוטנציאלי של המדינה. בחברה הישראלית, שאלת הגבולות מתעצמת לנוכח הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסכסוך המתמשך, פיגועי הטרור והפחד המתמיד מהם החלו לערער את הגבולות המוסריים, הפסיכולוגיים והפיזיים של החברה הישראלית. השאלות העוסקות בגבולות הופכות חדות ואישיות יותר עבור צעירים, שגדלו בצל האינתיפאדה הנוכחית ומתקרבים לתחילת שירותם הצבאי. נושא העינויים הוא מרכזי במסגרת הדיון בגבולות.
עינויים נתפסים באופן אינסטינקטיבי כחריגה מכל גבול סביר - הן מבחינת הכאב של הקורבן, הן מבחינת מוסריותו של המבצע, והן מבחינת אנושיותה ודמותה הדמוקרטית של החברה בה הם מתרחשים. נראה כי המשפט הבינלאומי , האוסר על עינויים באופן מוחלט, משקף את התחושה הכלל-אנושית שעינויים הם 'מעבר לגבול'.
עם זאת, בישראל, המצויה במאבק מתמשך בטרור, ולמעשה בעולם הדמוקרטי שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, הפכו הגבולות למטושטשים והגדרת העינויים וחוסר הלגיטימיות שלהם אינם כה בהירים. הדילמה סביב השימוש בעינויים במטרה להשיג מידע מחשודים בפעילות טרור משקפת שאלה מוסרית בעלת חשיבות מכרעת לשמירה על הדמוקרטיה: היכן עובר הגבול באשר למה שניתן לעשות בשם ביטחון המדינה? זוהי השאלה המרכזית איתה מתבקשים להתמודד משתתפי התוכנית.
מטרות התוכנית
* לעורר בחינה של שאלת הגבולות במסגרת המאבק להבטחת ביטחון המדינה
* להביא את המשתתפים להתמודדות עם השיח בנושא עינויים ולהבנת הרלבנטיות של הנושא לדיון הרחב על גבולות
* להקנות למשתתפים ידע נרחב ולחשוף אותם למגוון דעות בנושא העינויים
* לעודד את המשתתפים להתמודד עם נושא העינויים הן רגשית והן אינטלקטואלית
* לתת למשתתפים כלים באמצעותם יוכלו לגבש דעה מושכלת ועצמאית בעניין
קהל היעד התוכנית מיועדת לצעירים בגילאי 18-15, וניתן להתאימה לסביבת בית-הספר כמו גם לסביבה של תנועת נוער.
בשל רגישותו ומורכבותו של הנושא, התוכנית אינה מומלצת לצעירים מתחת לגיל 15.
מבנה התוכנית התוכנית מכילה שישה חלקים:
סדנת פתיחה, ארבעה מסלולים, וסדנה מסכמת. בכל אחד מהחלקים מצוי חומר לפעילות בת שעה וחצי, כולל חומר רקע למנחה, הנחיות לקריאה נוספת, ותוכנית פעילות מפורטת. על-מנת להפיק מתוכנית זו את המרב, יש להעבירה כקורס בן שש סדנאות עוקבות. עם זאת, ניתן גם להעביר את התוכנית כיום-עיון מרוכז בן חמש שעות (כולל הפסקות), במסגרתו כל המשתתפים ייטלו חלק בסדנת ההיכרות ובסדנה המסכמת, אך יתחלקו לארבע קבוצות, כאשר כל קבוצה תעבור את אחד מארבעת המסלולים. במידה וניתן להקדיש לתוכנית זמן מוגבל ביותר, ניתן להעביר רק את סדנת הפתיחה. עם זאת, מומלץ להעביר את כל החלקים כיוון שסדנת הפתיחה משמשת בעיקר לגירוי החשיבה והעניין, ומותירה שאלות רבות פתוחות, שאלות בהן ארבעת המסלולים עוסקים באופן מעמיק.
סקירת התוכנית בנויה סביב ארבע "הצדקות" לשימוש בעינויים, כל אחת מהן שאלה או אמירה טיפוסית הנשמעת ביחס ללגיטימיות של השימוש בעינויים במטרה להשיג מידע מחשודים בפעילות טרור. הצדקות אלו מתייחסות להיבטים משפטיים-הגדרתיים, מוסריים-פילוסופיים, וסוציולוגיים-פסיכולוגיים של הנושא, כאשר התוכנית כוללת גם חומר תיאורטי וגם חומר עובדתי, באמצעותם ניתן לבחון את ההצדקות לעומקן. חלק גדול מהחומר בתוכנית עוסק ספציפית בישראל, אך ישנם גם חומרים בהקשר הבינלאומי, בייחוד ביחס לסוגיות בינלאומיות הנוגעות לעידן שלאחר אירועי ה-11 בספטמבר. במהלך התוכנית נעשה שימוש במגוון מתודולוגיות, בשאיפה להביא למעורבות יצירתית מרבית של המשתתפים בנושאים המוצגים בה. התוכנית בנויה כתוכנית לא-דידקטית, כאשר הדגש המרכזי הוא על הקניית ידע, גיבוש דעה עצמאית וגירוי דיון בנושא. סדנת היכרות חלק זה מציג את נושא העינויים באופן כללי, מקנה ידע ראשוני באשר להיקף השימוש בעינויים בישראל ובעולם, ומעודד התמודדות ראשונית עם ההצדקות בהן עוסקת התוכנית בכללותה.
מסלול 1 - גבולות ההגדרה: מה הם עינויים? חלק זה עוסק במצב המשפטי ובהגדרת העינויים בישראל ובמשפט הבינלאומי. המסלול מתמקד במקרים שאירעו בישראל בעשורים האחרונים, והיוו שלבי מפתח בהתפתחות תפיסת נושא העינויים בישראל. מסלול זה מעודד את המשתתפים לגבש את דעתם האישית ביחס לגבולות הגדרת העינויים לאור המקרים שנבחנו וההגדרה המצויה במשפט הבינלאומי.
מסלול 2 - גבולות המוסר: האם מותר לענות כדי להציל חיים? חלק זה עוסק בדילמה המוסרית הקלאסית של תרחיש "הפצצה המתקתקת", בו חוקר נדרש להחליט האם לענות חשוד במטרה לנסות ולחשוף מידע חיוני שעשוי למנוע פיגוע טרור. בפני המשתתפים מוצבת דילמה מקבילה, והם מתבקשים להתמודד עמה באמצעות עקרונות מוסריים שונים, שבשלב מאוחר יותר יש ליישמם גם בדילמת הפצצה המתקתקת. החומר בחלק זה מבוסס על עקרונות פילוסופיים בולטים הן ממקורות מערביים והן ממקורות יהודיים.
מסלול 3 - גבולות הכאב: מה היא השפעת העינויים? חלק זה עוסק בהשפעות ארוכות-הטווח של העינויים על המעונה, על המענה, ועל החברות בהן הם מתרחשים. מסלול זה מעודד את המשתתפים להתמודד עם המשמעויות של דינמיקת הכוח (הפיזית והפסיכולוגית), עם אכזריות וקורבנוּת, ולבחון את עמדתם שלהם בתוך דינמיקה זו.
מסלול 4 - גבולות הדמוקרטיה: האם מלחמה גלובלית בטרור דורשת את שינוי הגבולות? חלק זה מציג את האירועים המרכזיים והמחלוקות העיקריות באשר לשימוש בעינויים בקרב הדמוקרטיות המערביות במסגרת המלחמה הגלובלית בטרור, שהחלה בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר. במסלול זה מתבקשים המשתתפים להתמודד עם מטרותיה ומשמעותה של המלחמה הבינלאומית בטרור, ולשקול האם נוצרה מציאות גלובלית חדשה, הדורשת גיבוש תפיסה חדשה בנושא ההגנה על זכויות האדם בכלל והאיסור על עינויים בפרט. סדנה מסכמת החלק המסכם של התוכנית שואף לקשור את המרכיבים השונים של המסלולים ולתת למשתתפים נקודת מבט רחבה ומקיפה של השאלות המרכזיות, בדרך שתאפשר למשתתפים להציג בפני חבריהם את עמדתם לגבי הנושאים שנדונו.
לפרטים נוספים ולהפעלת התוכנית ניתן <a href="/projects/stoptorture/he/contact">לפנות אלינו</a>.
