המדינה טוענת כי לאחר עזיבת הצבא את רצועת עזה וביטול הממשל הצבאי בה, דיני התפיסה הלוחמתית אינם חלים בה עוד. לפיכך, טיעוני העותרים, שהחיסולים אינם חוקיים על פי דינים אלה, אינם תקפים עוד, לפחות ככל שמדובר בחיסולים המבוצעים בשטח זה. המדינה שבה וטוענת כי נושא העתירה אינו שפיט. לטענתה, הדבר היה נכון כאשר הצבא עדיין שהה ברצועה, הואיל והעתירה מתייחסת לפעילות לחימתית של ישראל במסגרת עימות מזוין, כל שכן שהוא נכון היום, כשמדובר בפעילות לחימתית בשטח זר, מחוץ לגבולות המדינה.
"ביום 12.9.05 עזב אחרון חיילי צה"ל את רצועת עזה ועקב כך בוטל הממשל הצבאי ששרר ברצועת עזה מאז שנת 1967. שינוי זה גרם לכך שהחל מאותו מועד, דיני התפיסה הלוחמתית, ככל שחלו עד לאותה העת, אינם חלים עוד ברצועת עזה.
שינוי זה משליך באופן מהותי על טענות העותרים, שכן כעולה מדיון בעתירה, חלק נכבד מטיעוני העותרים הסתמכו על כך שפעולות הסיכול הממוקד בוצעו בשטח הנתוןלתפיסה לוחמתית. לפיכך טענו העותרים כי יש להחיל על פעולות אלה את דיני התפיסה הלוחמתית.
עמדת המדינה היתה ועודנה כי השינים החלים על סיכול ממוקד במצב של עימות מזוין הינם דיני הלחימה, וזאת אף בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית, ולא חלים בענין זה דיני התפיסה הלוחמתית.
עמדה זו לא היתה מקובלת על העותרים בשעתם והם הסתמכו, כאמור, על דיני התפיסה הלוחמתית. מכל מקום, עתה, משהשתנה המצב המשפטי ברצועת עזה בצורה מהותית, טיעונים אלה של העותרים ודאי אינם תקפים עוד, ככל שהדברים אמורים לגבי סיכולים ממוקדים המבוצעים בשטח זה. כאמור, רוב רובם של הסיכולים הממוקדים שבוצעו עד היום, בוצעו בשטח זה. מכל מקום, לדעתנו, טיעונים אלה אינם תקפים גפ לגבי איו"ש."
| קובץ מצורף | גודל |
|---|---|
| הודעה מטעם המשיבים (מדינת ישראל) .pdf | 225.46 ק"ב |
