הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

המתלונן נעצר ביום 23.10.07. לאחר מעצרו הועבר למחנה עציון המוחזק ע"י צה"ל. ביום 18.11.07 בהיות מרשי במשמורתו החוקית של צה"ל במחנה עציון ניגש אליו חייל והעבירו מתא מעצרו לזינזאנה. החייל תקף את מרשי והיכה אותו על ראשו ואף הרים את נשקו בפניו תוך איומים להרוגו. לאחר מכן הורה על המתלונן להחזיק את ידיו מאחורי גבו, לכרוע על ברכיו ולהרכין את ראשו. בתנוחה זו ובנוכחותם של חיילים אחרים - בעט במתלונן בברכו וכתוצאה מהבעיטות נזל דם מפניו ואפו. הוא הרגיש שהיה על סף איבוד הכרה בעקבות המכות.

במצב זה הותר המתלונן לבד בזינזאנה ללא הושטת עזרה רפואית כלשהי למשך שעתיים. לאחר מכן, ניגש החייל למתלונן וגרר אותו לחדר האחות ליד הואיל והוא לא היה מסוגל לעמוד על רגליו. האחות ניסתה לתת למתלונן זריקה של מים ומלח בעל כורחו, אולם בסופו של דבר הוא לא קיבל טיפול כלשהו ולו לחבלות שהיו לו בפניו. משם הוחזר המתלונן לזינזאנה. כעבור שעתיים ניגש אליו רופא בלבוש צבאי, בדק את אפו של העצור והורה על העברתו מיידית לביה"ח הדסה עין כרם באותו יום, 17.11.07.

תשובתו של ד"ר אלדר, קרפ"ר שב"ס, לבקשתנו לקבלת תיקו הרפואי של העצור אף היא מאשרת העובדה כי מרשנו נחבל באפו והופנה לביה"ח הדסה. שם אובחן כסובל משבר באפו וזומן לניתוח לאחר מספר ימים. כן נמסר כי העצור נבדק בשנית בביה"ח שערי צדק כעבור שבוע ואובחן במצב לאחר שבר ללא צורך בניתוח. בינתיים חבלה זו פוגעת בתפקודו היום יומי של העצור, גורמת לו קשיי נשימה, כאב וסבל עזים.