שתףשופטי בג"ץ, דורית ביניש, מרים נאור ואליקים רובינשטיין, ציינו היום כי בזכות עתירתו של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל חל שיפור ניכר ביישומו של החוק, אשר מחייב קיום חקירת משטרה בשפה אותה דובר החשוד ותיעודה בשפה זו. החוק קובע עוד, כי במקרים בהם לא ניתן לתעד בכתב את החקירה בשפת החשוד, קיימת חובה לתעדה באופן חזותי או קולי (וידאו או הקלטה). עם זאת, הוסיפו השופטים, כי המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון וכי על המדינה להשלים את פעולותיה ליישומו המלא של החוק.
העתירה הוגשה באפריל 2007, בדרישה שתקוימנה הוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) שנחקק בשנת 2002. זאת בעקבות מציאות קשה, בה נחרץ לא פעם גורלם של חשודים, ובכללם דוברי ערבית ורוסית, על סמך הודאתם במשטרה, אשר תועדה בשפה אותה אינם מבינים. פרקטיקה זו זכתה לביקורת חריפה מפי השופטים.
מאז הוגשה העתירה הוצאה הנחיה ברורה וחד-משמעית של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, אשר הורתה לקיים את הוראות החוק ללא כחל ושרק, וזאת לגבי כלל הנחקרים. כמו כן הוצהר, כי אגף החקירות והמודיעין יקיים בקרה על ביצוע הנחיה זו, ובכלל זה לוודא שלא יהיה מחסור באמצעים לתיעוד חזותי וקולי של החקירות. זאת ועוד, נושא שפת התחקור נכנס להכשרות השונות של החוקרים והתווסף למערך המחשוב של המשטרה. כן ניתנה הוראה לבדוק בצורה מעמיקה וללא דיחוי תיקים בהם לכאורה התנהלו חקירות בשפות שונות מאלה שבהן הן תועדו.
בעקבות צעדים אלה ובעקבות התחייבות בא-כוחה של המדינה, עו"ד אבי ליכט, לפעול בנחישות ליישומו המלא של החוק - כולל מתן כתובת לתלונות פרטניות והשלמת מערך הפיקוח על יישומו - הסכים היום הוועד למשוך את עתירתו.
העתירה הוגשה בידי עוה"ד לביב חביב ואליהו אברם מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.
