הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

בעקבות עתירתם של חמישה ארגוני זכויות אדם, בראשות הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הבהיר בג"ץ הבוקר באופן חד-משמעי, כי חל איסור על כל שימוש באיומים, הבטחות ומצגי-שווא, הנוגעים לשלום בני-משפחתו של נחקר, כאמצעי לחץ בחקירות שב"כ ומשטרה. כן הביעו השופטים זעזוע מעדויות של נחקרים, אשר הופעל עליהם לחץ נפשי כבד-מנשוא, כאשר נאלצו לעמוד בפני ברירה אכזרית בין הודאה בעבירות המיוחסות להם – בין אם נעברו ובין אם לאו – לבין פגיעה אפשרית בבני-משפחתם, באמצעות מעצרם, המשך החזקתם במעצר וכיו"ב.

בעקבות העתירה, מסר בא-כוח המדינה, עו"ד ענר הלמן, כי חודדו האיסורים בעניין זה בשב"כ. עם זאת, גם במקרה יחיד בו הודה השב"כ כי נעשה שימוש פסול בבני משפחה, לא ננקטו כל צעדים נגד החוקרים שעשו זאת, דבר שעורר את מורת רוחם של השופטים.

השופטים, הנשיאה דורית ביניש, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן, ציינו בסיפוק את דיווח המדינה באשר לחידוד ההנחיות לחוקרי השב"כ, אך לא דרשו לראות את נוסחן המדויק, ואף בחרו שלא להמשיך ולעקוב אחר יישומן. תחת זאת, בחר בית המשפט לדחות את העתירה, תוך ציון העובדה, שבעקבותיה חודדו ההנחיות.

העתירה הוגשה באפריל 2008 בשם שישה בני משפחה של נחקרים ובשם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, בצלם, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם ועדאלה, והיא הופנתה נגד השב"כ, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה. הארגונים הדגישו, באמצעות עורכות הדין סמדר בן-נתן ובאנה שגרי-בדארנה, מנהלת המחלקה המשפטית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, כי השימוש בבני משפחה חפים מפשע בחקירות השב"כ והמשטרה, כפי שעולה בבירור מהמקרים המפורטים בעתירה, פסול מוסרית וגורם ללחץ נפשי חמור, המגיע עד כדי עינוי נפשי, לא רק מנקודת מבטו של הנחקר עצמו, אלא גם מנקודת מבטם של בני המשפחה, ההופכים לכלי בחקירת יקירם, וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם החופשית. על כן, הסבירו הארגונים, יש להורות לשב"כ ולמשטרה להימנע לחלוטין מלעשות שימוש בשיטות אלה.

העתירה מבוססת על שורה של אירועים, שפורטו בדוח הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, אשר פורסם באפריל 2008 (תחת הכותרת "טיפול משפחתי: שימוש בבני משפחה כאמצעי לחץ על נחקרים בחקירות שב"כ") ונדון אז בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וכן על מקרים נוספים, בהם מקרהו של קטין תושב מזרח ירושלים, שנעצר בחשד להשתתפות בהפרות סדר בעיר. בכדי להפעיל לחץ על הקטין, איימו השוטרים כי אביו עומד להיעצר, ולאחר מכן הוכנסה אמו לחדר החקירות והוצגה בפניו כשידיה כבולות באזיקים, תוך יצירת מצג שווא לפיו אף היא עצורה. בדיון בוועדת חוקה הודה ראש אגף החקירות בשב"כ כי נעשה שימוש פסול בבני משפחה, לפחות במקרה של מחמוד סוויטי. במקרה זה הובאו אביו ואשתו של חשוד בעורמה אל מתקן המעצר והוצגו בפני יקירם, כאילו גם הם עצורים כמוהו.  זמן קצר לאחר מכן ניסה סוויטי לשים קץ לחייו. נציגי השב"כ טענו כי בעקבות מקרה זה שונו הכללים, אולם בשב"כ נמנעו מלהצהיר באופן חד-משמעי כי לא ייעשה עוד שימוש בבני משפחה כאמצעי לחץ בחקירות. הימנעות זו, יחד עם העובדה, שתלונות כנגד חוקרי שב"כ נבדקות בידי איש השירות ונגנזות תמיד ללא פתיחה בחקירה פלילית, מבהירה כי קיים צורך במנגנון בקרה חיצוני ובלתי-תלוי על פעולותיו של שירות הביטחון הכללי.
 
בג"ץ 3533/08

למידע נוסף על העתירה.