שתףמסקנות הוועדה לזכויות האדם של האו"ם, שפורסמו ביום 30.7.10, מותחות ביקורת קשה על ישראל. הוועדה הביעה דאגה עמוקה מהתלונות העקביות ביחס לשימוש בעינויים והתעללות כלפי פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. הוועדה ציינה את דאגתה, כי כלל התלונות על השימוש בעינויים לא הגיעו לכדי פתיחה בחקירה פלילית או הוצדקו בהתאם "להגנת הצורך". כן ביקרה הוועדה את משוא הפנים והעדר האפקטיביות של חקירות מח"ש המבת"ן ומצ"ח ביחס לתלונות בדבר עינויים והתעללות. כמו כן הביעה הוועדה דאגה לנוכח קיומן של עדויות בדבר מעורבות ושותפות (פעילה ופסיבית) של רופאים ואנשי הצוות הרפואי בחקירות השב"כ.
במרכז המלצותיה בנוגע לעינויים והתעללות, הדגישה הוועדה את הנקודות הבאות:
* חובת המדינה בהתאם לדרישות סעיף 7 לאמנה והאיסור המוחלט על עינויים והתעללות, להגדיר ולעגן מפורשות עבירת עינויים בחוק הישראלי
* חובת המדינה לבטל לחלוטין את סייג הצורך כהצדקה אפשרית לעבירת העינויים
* חובת המדינה לערוך חקירה מהירה, מלאה ובלתי תלויה בדבר האשמות בעינוים או התעללויות באמצעות גוף בדיקה בלתי תלוי ונטול פניות, החיצוני למשטרה צה"ל והשב"כ. לוודא כי המבצעים יובאו לדין, ואם יימצאו אשמים יקבלו עונשים התואמים את חומרת העבירות
* חובת המדינה לבחון כל תלונה בדבר עינויים והתעללות בהתאם לפרוטוקול איסטנבול בדבר חקירה ותיעוד אפקטיביים של עינויים והתעללות (the Manual on Effective Investigation and Documentation of Torture and Other Cruel, Inhuman or Degrading Treatment or Punishment) מנהלת המחלקה המשפטית של הוועד, עו"ד באנה שגרי-בדארנה, שהעידה בפני הוועדה והציגה בפניה דוחות שכתבנו , מבהירה כי המסקנות משקפות את המציאות הקשה ואת התלונות הרבות על עינויים והתעללויות, שמגיעות למשרדי הוועד באופן שוטף. הוועד קורא למדינה לאמץ את המלצות הוועדה, ובראשן חקיקת חוק ישראלי מפורש נגד עינויים, הוצאת חקירות בדבר עינויים למנגנון בלתי-תלוי ומיצוי הדין עם מפירי האיסור המוחלט על עינויים, שהינו עקרון יסוד במשפט הבין-לאומי.
