הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

זאגה נעצר במעצר מינהלי בחודש ינואר 2006 לתקופה של ששה חודשים, שקוצרה לארבעה חודשים לאחר התערבות היועץ המשפטי של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, עו"ד אליהו אברם.

הנ"ל הינו עצור בכלא קציעות, לא נמסרו לו הנימוקים למעצרו, והוא לא נחקר מאז מעצרו. עילת מעצרו הוגדרה בצו המעצר המינהלי השני בידי שירות הביטחון הכללי "בגין היותו מסכן את ביטחון האזור", אך כאמור, לזאגה לא ניתנה האפשרות להזים או להפריך את החשדות נגדו. זאגה מוכר באזור מגוריו, שכם, כמי שמתנגד לפעילות אלימה.

זאגה, בן 30, נשוי, עובד בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מאז חודש נובמבר 2004. פעילי רשת ה"פעולה הדחופה" של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שלחו לזאגה מכתבי תמיכה רבים, אך זאגה מסר כי הוא לא קיבל עד היום ולו אחד ממכתבי תמיכה אלו. זאגה הוסיף כי ממנו, כמו משאר העצירים בכלא קציעות, נמנעת האפשרות לשלוח ולקבל דואר, וכך הוא אינו יכול להתקדם בלימודיו האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת אלקודס. זאגה מסר עוד כי אמו ואשתו לא קיבלו אישורי כניסה לישראל על מנת שיוכלו לבקרו, במסגרת הביקורים החודשיים של בני משפחה בכלא קציעות שמארגן ארגון הצלב האדום הבינלאומי.

מלבד זאגה עצורים בכלא קציעות במעצר מינהלי עוד שני עובדים של ארגוני זכויות אדם, עובד השטח של ארגון אל-חאק זיאד חמדאן, ורכז פרויקט הנוער של המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, אחמד אבו-הניה. שניהם נעצרו בחודש מאי 2005.

מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, חנה פרידמן, מסרה בתגובה: "מעצרם ללא משפט וללא הליך משפטי הוגן של זאגה, חמדאן ואבו-הניה, מגיני זכויות האדם, אשר זכאים להגנה על פי החוק הבינלאומי, הינו נסיון של מדינת ישראל לפגוע בעצם התיעוד של הפרת זכויות האדם המתבצעת על ידה. המעצר המינהלי מציב את זאגה ועצירים מינהליים אחרים במצב שבו הם אינם יודעים במה הוחשדו, ואי לכך אינם יכולים להתגונן מפני אותם חשדות. אם למדינת ישראל יש ראיות כלשהן נגד העצירים המינהליים היה עליה להעמידם לדין".