הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

הדו"ח קובע כי חלה עלייה תלולה בהתעללות, אלימות, השפלות, תנאי כליאה בלתי אנושיים ועינויים בחקירות של פלסטינים על ידי השב"כ מאז תחילת שנת 2003. בדו"ח מעריך הוועד כי במחצית הראשונה של 2003 היו נתונים מאות פלסטינים לדרגה זו או אחרת של עינויים או של יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל בידי השב"כ. זאת בהשוואה לעשרות מקרים "בלבד", נכון לספטמבר 2001.

התחקיר, המתייחס לתקופה שבין 6.9.2001 ועד 30.4.2003, מבוסס על ניתוח של עשרות תצהירים ועדויות שגבו עורכי דין ועובדי שטח של הוועד במהלך תקופה זו ועל מסמכים רשמיים, החלטות בג"צ ומידע של ארגוני זכויות אדם נוספים. הדו"ח בוחן את היחס לעצירים פלסטינים לאור הוראותיו הפשוטות בתכלית של המשפט הבינלאומי, שקובעות כי אסור לענות עצירים ואסור להתעלל בהם, בשום מצב.

בחלקו הראשון של הדו"ח מופיעים נתונים כללים של פלסטינים שנעצרו בידי כוחות הביטחון הישראלים ונתונים ספציפיים על הנעשה במתקני החקירה של השב"כ. החלק השני מתאר את האלימות וההשפלה שהן מנת חלקם של פלסטינים רבים בשעת מעצרם בידי חיילי צה"ל ואנשי מג"ב. החלק השלישי והעיקרי מתאר את הנעשה בחדרי החקירות של השב"כ ואת המערכת המשפטית והממשלתית המגוננת על הנעשה בהם.

על פי הדו"ח, מאז תחילת האינתיפאדה בספטמבר 2000, נעצרו למעלה מ- 28,000 פלסטינים ונכון לאמצע מאי 2003 היו 5362 פלסטינים מוחזקים במתקני המעצר והכליאה של צה"ל והשב"ס, מתוכם 1107 במעצר ללא אישום או משפט (מעצר מנהלי). ההתעללות של חיילי צה"ל וכוחות עוצרים אחרים, על פי הדו"ח, לובשת את הצורות העיקריות הבאות:התעללות בבני משפחת העציר, אלימות בעת המעצר ובדרך למתקן המעצר, כבילה ב"אזיקונים" הדוקים, תנאי כליאה בלתי אנושיים וצורות אחרות של התעללות שכוללות תחרות זריקת אבנים על העציר, הכרחת העציר לרוץ כשעיניו מכוסות והכשלתו, הפשטה, הפחדה באמצעות כלב, דריכת הנשק והוצאה להורג כביכול של העציר ועוד.על פי נתונים רשמיים, חוקרים אנשי השב"כ אלפי פלסטינים בשנה ולמעלה מ- 200 בכל רגע נתון.

ביולי 2002 מסר השב"כ לעיתונות כי 90 פלסטינים הוגדרו כ 'פצצות מתקתקות' ונחשפו ללחץ פיזי. התחקיר ועבודת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מעלים כי מספר המעונים בפועל גדול הרבה יותר. ממצאי הדו"ח מסתמכים על 48 תצהירים שגבו עורכי הדין מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ובהם תיארו עצירים פלסטינים את חקירתם בידי חוקרי השב"כ. הממצאים קובעים כי מכלל הנחקרים, 58% נחשפו לאלימות ישירה, ובכלל זה כיפוף גוף והצבתו בתנוחות מכאיבות אחרות, הידוק מכוון של האזיקים וטלטולים, מכות סטירות ובעיטות. מ 52% מהנחקרים נמנעה שינה ונגד 79% מהם ננקטו איומים והשפלות.הוועד מעריך כי חלק ניכר מכלל הנחקרים, אם לא רובם, נחשף לשיטות חקירה הגורמות סבל או כאב חמור, בין אם נפשי ובין פיזי, כלומר שיטות המגיעות לדרגת חומרה ואכזריות המהווה עינויים כהגדרתם במשפט הבינלאומי.