עתירה לבג"ץ: היועץ המשפטי לממשלה מעניק חסינות לחוקרי שב"כ שהוגשו נגדם תלונות על עינויים ו/או התעללות.

הוועד נגד עינויים הגיש אתמול עתירה לבג"ץ בשם 12 נחקרי שב"כ
שהתלוננו כי עברו עינויים בחקירות שב"כ אך באף אחד מהמקרים לא נפתחה חקירה

עתירה זו עוסקת בהימנעות המוחלטת של היועץ המשפטי לממשלה מלהורות על פתיחה  בחקירות פליליות נגד חוקרי שב"כ, החשודים בעינויים ו/או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל (להלן: "התעללות") של נחקרים.

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד היועץ המשפטי לממשלה

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתר הבוקר לבג"ץ, בדרישה שיורה לשב"כ להימנע, ככלל, מכבילת נחקרים כאמצעי חקירה, ובפרט – להימנע מהחזקת נחקרים בחדרי החקירות, כשהם אזוקים בכל תנוחה משפילה או כזו הגורמת כאב, סבל ו/או עינויים.

שופטי בג"ץ ציינו היום כי בזכות עתירתו של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל חל שיפור ניכר ביישומו של החוק, אשר מחייב קיום חקירת משטרה בשפה אותה דובר החשוד ותיעודה בשפה זו. עם זאת ציינו השופטים ונציגי המדינה גם יחד כי המצב עודנו רחוק מלהשביע רצון.

שלושה ארגוני זכויות אדם מחקו עתירה עקרונית שהגישו לבג"ץ במחאה על הליך חסר תקדים ופסול, בו החליטו השופטים להכריע בדבר חוקתיותו של חוק על בסיס חומר חסוי של השב"כ, שהושמע במעמד צד אחד בלבד. 

בית המשפט המחוזי בירושלים דן ביום ה-25 בפברואר בעתירת חופש מידע שהגיש הוועד, בשיתוף התנועה לחופש המידע, בדרישה לקבל מידע מפורט באשר לאופן הטיפול בתלונות של נחקרי שב"כ.

בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש, נערך דיון ראשון בשאלת חוקתיותו של חוק מעצר חשודים בעבירות ביטחון. זאת בעקבות עתירה שהגישו הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז עדאלה.