הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

כתבה ומאמר דעה שפורסמו באתר YNET עם פרסומו של הדוח החדש של הוועד.

דוח חדש של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל חושף מציאות בלתי-נסבלת, שבה רשויות המדינה מונעות באורח שיטתי חקירה של תלונות הנוגעות לעינויים בידי חוקרי שב"כ.

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתר הבוקר לבג"ץ, בדרישה שיורה לשב"כ להימנע, ככלל, מכבילת נחקרים כאמצעי חקירה, ובפרט – להימנע מהחזקת נחקרים בחדרי החקירות, כשהם אזוקים בכל תנוחה משפילה או כזו הגורמת כאב, סבל ו/או עינויים.

רשויות שונות בישראל - ובראשן השב"כ וצה"ל - נוהגות לכבול עצורים באופן מכאיב המהווה עינויים והתעללות. זאת בניגוד לחוק, לכללי מוסר בסיסיים ולדין הבין-לאומי, ובכלל זה אמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן. הסובלים העיקריים מנוהג זה – עצורים פלסטיניים המוגדרים כ"ביטחוניים".

במסקנותיה, שפורסמו ביום 15.5.09, מותחת הוועדה ביקורת קשה על ישראל בשורה של נושאים.

פרק 4 בסדרת הכתבות בנושא המשפט הבינלאומי ההומניטרי בהפקת הטלוויזיה החברתית והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

הוועד ו-OMCT (הארגון העולמי נגד עינויים) הגישו לוועדת האו"ם נגד עינויים דוח אלטרנטיבי. זאת לקראת הדיון בדוח התקופתי של מדינת ישראל, שיתקיים בראשית מאי.

בית המשפט המחוזי בירושלים דן ביום ה-25 בפברואר בעתירת חופש מידע שהגיש הוועד, בשיתוף התנועה לחופש המידע, בדרישה לקבל מידע מפורט באשר לאופן הטיפול בתלונות של נחקרי שב"כ.

מאת יוסי מלמן עבור "הארץ" המהדורה המודפסת